זהו סיפור המלחמה שלי
ביציאתו הראשונה של עמית מעזה להתרעננות, החלפנו חוויות, וסיפרתי לו את הסיפור על הנמ"ר שהתחפר. עמית צחק וסיפר שהיה באחד הטנקים שסרקנו עבורם. מסתבר שהפלוגה שלו נשלחה מהגדוד השכן לחפות על הנמ"ר באותו אירוע, וכך מבלי לדעת בזמן אמת, יצא שסייעתי לאחי הקטן, ותקפתי מחבלים 300 מטרים מהטנק שלו."
מתוך הפרק - "מבלי לדעת."
בבוקר ה-7 באוקטובר ארזתי תיק קטן וסגרתי מאחוריי את דלת ביתי האהוב בצפון, בלי לדעת שלא אשוב אליו במשך יותר משנה. באותו יום הצטרפתי לחבריי לטייסת בלחימה ששינתה הכול.
"2, 3 ש-גר" הוא יומן המלחמה שכתבתי כמילואימניק בטייסת כלי-טיס מאוישים מרחוק במלחמת חרבות ברזל. אני מזמין אתכם לקרוא על גבורת הלוחמים שלהם סייענו מהאוויר, ועל המתח היום-יומי שבין מלחמת אין-ברירה לבין שמירה על מוסר וערכים. בספר אני משתף ברגעי הדאגה לאחי הקטן שלחם מהטנק, ועל התמודדות עם עצב, בלבול, כעס, מראות קשים וזיכרונות שילוו אותי עד יומי האחרון.